כשכתב דידי מנוסי את שירו "בת שישים" לכבוד חגיגות השישים לקבוצת גבע, בוודאי ישב לו בראש הרי הגלבוע בעונה זו של השנה ומרבדי הכלניות שצבעו את ראשו של הגלבוע באדום העניקו לו את משפט הפתיחה שכל כך מזוהה עם הגלבוע.
הכותב הינו הבעלים של חברת "אל הטבע"- טיולים וכן יום גיבוש לעובדים
מתי העונה העונה המתאימה לטיול בגלבוע?
תחילת האביב היא העונה היפה ביותר לטיולים ובמיוחד בהרי הגלבוע, אשר בקיץ לוהטים מחום ובחורף מועטים בהם המשקעים, מוריקים כעת בצבע ירוק עז וכתמי פריחה של כלניות אדומות, אירוסים סגלגלים, נוריות וצבעוני ועוד ועוד פריחה אביבית צבעונית שמקשטת את ההר שקולל בקינתו של דוד על מות שאול ובניו.
לפני שנספר על המסלולים שברכס הגלבוע נספר קצת על ההר והאזור. אזור עמק יזרעאל השוכן למרגלות הרי הגלבוע ידע מלחמות רבות בשל פוריות אדמתו ומיקומו הגאוגרפי בין דרכים ראשיות, כאן פעל גדעון במלחמתו באנשי מדיין אשר פלשו לשדות שבטי ישראל, בעין חרוד כינס גדעון 10,000 איש מלוחמיו למבחן אומץ ובחן אותם כיצד הם שותים ממי המעיין, מתוכם בחר 300 מובחרים שלא כרעו על בירכיהם ואיתם יצא באישון לילה להניס את אנשי מדיין, המעיין הגדול שלמרגלות הגלבוע הוא מעיין חרוד והמערה שממנה פורצים המים נקראת מערת גדעון.
אולי יעניין אתכם גם:
סיפור המלחה הידוע והדרמטי אשר התרחש בגלבוע
אך סיפור המלחמה המוכר והדרמתי ביותר התרחש מול צבא הפלישתים וצבאו של המלך הראשון של ישראל, המלך שאול, מסופר כי ישראל חונים "בעין אשר ביזרעאל" האם מדובר על עין יזרעאל שלמרגלות הגלבוע שנראה במבט מלמעלה כעין? יש הגיון בזיהוי המקום כמקום בו חנה שאול כי הרי חייב היה שאול מקור מים גדול למחנהו לפני היציאה לקרב. כבר בתחילת הלחימה מסופר כי ישראל נסים מפני הפלישתים "ויפלו חללים בהר הגלבוע…", ולא רק חיילים פשוטים נופלים חלל, המלך רואה את שלושת בניו נהרגים בזה אחר זה בקרב ומבין שהקרב תם וסופו קרב ובוחר ליפול על חרבו לבל ייפול בידי הערלים וכך וכאן מוצא את מותו המלך הראשון בישראל. כששומע זאת דוד, אויבו הגדול של שאול, הוא בוחר בכתיבת קינה מרגשת שרבים מאיתנו עדיין זוכרים אותה בע"פ משיעורי תנ"ך בבית הספר היסודי, באחד המשפטים הדרמתיים בקינה מקלל דוד את ההר שעליו נערך הקרב "אל טל ואל מטר.." שיהיה שכון ההר וגשם לא יירד בו, האם הקללה התגשמה?, אכן המשקעים מועטים מאד בהרי הגלבוע אך לכך יש הסבר מדעי, הפרשי הגבהים בין ראש ההר (כ-500 מ' מעל פני הים) לעמק שלמרגלותיו (100מ' מתחת לפני הים) יוצרים הפרשי לחצים באוויר שאינם מאפשרים לענני הגשם המגיעים ממערב להגיע אל מעל ההר והגשם יורד לפניו, האם ידע זאת דוד כשכתב את קינתו?, אגב הגשמים שיורדים ממערב להר מחלחלים בסלעי הגיר ופורצים בעשרות מעיינות באזור העמק הוא עמק המעיינות.
טיול מרגש אל רכס הרי הגלבוע
ועכשיו נצא לטיול ברכס הרי הגלבוע, את הסיור נתחיל בעין יזרעאל, במקום מעיין הפורץ מבטן האדמה שמימיו זורמים בניקבה תת קרקעית אל בריכת אגירה גדולה שבמרכזה מבנה בטון שכאילו צף ע"פ המים, ניתן להיכנס לניקבה וללכת שפופים עד היציאה-לא לשכוח פנס! וכמובן לשכשך במי הבריכה הצלולים. נמשיך לדרך נוף הגלבוע, כאן נראה מרכז תיירותי שנבנה לפני כשנתיים שאמור היה להיות מקום שוקק חיים עם מסעדות, בתי קפה פעילויות אתגריות והאטרקציה העיקרית אתר סקי מלאכותי, זה לא כל כך נעים לראות מקום סגור, אך המקום שהושקעו מיליונים רבים, נראה כמקום עזוב. חבל. נעפיל אל ההר הדרך עוברת בחורש הסבוך, ככל שנעלה אל ראשו של ההר נראה יותר ויותר את הצבע האדום העז של כלניות שמישהו כאילו צבע בירוק ובאדום. במהלך הדרך נבחין בשלט המורה שמאלה להר שאול, נפנה בו וניסע עד לרחבת חנייה גדולה שבה נחנה ונצא לסיור קליל המסומן כשביל התנך, לאורך השביל מספר נקודות תצפית מרהיבות על העמק הזרוע בשדות חקלאיים, כאן המקום לקרוא שוב את קינת דוד. נחזור לדרך הראשית, הנקודה הבאה היא הר ברקן זוהי הפיסגה הגבוהה ברכס הגלבוע, גם כאן שביל קצר הסובב את ההר ותצפיות נוף נהדרות, שביל נוסף ייקח אותנו היישר לאזור פריחת אירוס הגלבוע הססגוני הייחודי למקום זה בלבד.
נמשיך הלאה בכביש ובתחילת הירידה חזרה לעמק נבחין מימין בשביל נוסף זה הוא נחל יצפור- טיול אתגרי המתאים גם למשפחות, הירידה בנחל מחייבת קפיצות ודילוגים במפלים יבשים והשיא ירידה בשני מפלים תלולים שבהם ידיות אחיזה ומדרגות בסלע, משך המסלול כשעתיים, יש להשאיר רכב בסוף המסלול.
כאן מסתיים הטיול ברכס הגלבוע, קצת מורשת והיסטוריה והרבה הרבה פריחה אביבית. מהרו אל הגלבוע כי בקרוב מאוד הפריחה מסתיימת והחום (הצבע) והחום (הכבד) ישובו לשרור בהר.
